אדם חי בעולם מאוד רועש, נייד ונייד. כל יום בחייו של האדם ישנם אירועים רבים, הן חיוביים הגורמים לו שמחה והן שליליים הגורמים לגירוי ולחץ.
בעולם הגירויים, הדרך להרמוניה ולהבנה הדדית סגורה ובלתי נגישה, כלומר נוצרות הזדמנויות שונות למצבים שליליים. לעתים קרובות הם באים לידי ביטוי ברמה הפיזיולוגית. במצב זה, המטופל סובל מהצטננות ומחלות אחרות, שהגורמים להן הם התגובה הרגילה של הגוף לגירוי חיצוני כלשהו. למשל, אדם יצא בלי מעיל ובנעליים קלילות, אם כי במשך חצי שעה במזג אוויר חורפי קר, ולבסוף חלה בדלקת ריאות. אבל איך הגירוי הזה מתעורר ברמה הפסיכולוגית?
גירוי הוא מצב נפשי של אדם כאשר גירוי כלשהו מוביל אותו למצב זועם או עצבני. במצב זה, אדם יכול לצרוח, לבצע פעולות בלתי הולמות. ישנן שתי צורות של גירוי. צורה נדירה אופיינית לכל אדם. היה איזה סוג של גירוי שעיצבן את האדם לזמן מסוים ואז הוא חזר לשגרה. אך לפעמים גירוי מתעורר גם כשאין גירוי כשלעצמו, ככזה. למה? יש רק שתי סיבות לכך.
הסיבה הראשונה היא התנהגות אנושית לא תרבותית. לא משכיל או לא מנומס, גס רוח, משכיל גרוע, הוא יכול להתעצבן מכל מי שסביבו בהבנת ה"גירוי ", גם אם ה"גירוי" הזה לא משפיע עליו בשום צורה. אדם כזה עלול לשתוק, או להיות קולני בקול רם.
הסיבה השנייה קשורה להתפתחות של מחלת נפש קשה כלשהי, שקשה לאדם להתמודד איתה ללא עזרת פסיכיאטר.
אך את הגירוי עצמו ניתן לרפא רק על ידי רוגע. אדם רגיל זקוק לשלוש דקות להבנה רגועה ונורמלית של המצב על מנת להיפטר מגירוי. יש ללמד אדם לא תרבותי תרבות התנהגות ולמצוא גישה משותפת לתקשר עם אדם כזה.
