פסיכולוגיית ילדים לומדת ציורים במשך זמן רב, מכיוון שניתן לשפוט את המצב הפסיכו-רגשי של הילד בכללותו או בתקופה מסוימת בחייו של הילד.
פרטים נוספים על הפסיכולוגיה של ציור ילדים ניתן למצוא בעבודותיהם של ג'יי דילו, א 'ל' ונגר, מ 'לושר. כאן מוצגים גם קריטריונים כלליים להערכת ציורי ילדים. ראשית, על מנת להעריך נכון את הציור, הענק לילד חופש יצירתי מלא: תן כמה גיליונות נייר, עפרונות צבעוניים רבים, אל תגביל אותו בזמן, ואינך מציע מה ואיך הכי טוב לצייר. שנית, ציור אחד יכול לספר רק על מצבו הרגעי של מחברו; כדי להסיק מסקנות לגבי מצבו הכללי של הילד, יש צורך לנתח כמה עבודות שהוסרו בזמנים שונים.
על מה כדאי לשים לב בעת הערכת ציור? הנה רשימה קצרה של הקריטריונים העיקריים.
ספקטרום צבעים. זה הגורם החשוב ביותר שמעריכים תחילה.
לחץ עיפרון - מציין את מצבו הפסיכו-מוטורי של הילד. לדוגמא, ילדים ביישנים לוחצים קלות מאוד, ואילו ילדים אימפולסיביים, להפך, לוחצים חזק מדי על העיפרון. ילדים היפראקטיביים ומסוכסכים מציירים בצורה כזו שהעפרון יכול אפילו לשבור את הסדין.
גודל התמונה. הציור לא אמור להיות קטן מדי, או לא להתאים על הסדין.
מיקום התמונה. אם הילד אנוכי, עם הערכה עצמית גבוהה, אז הוא יצייר רק בחלק העליון של הסדין. ואם אובייקטים קטנים מתוארים למטה או בפינת הסדין, הדבר מעיד על מצוקה רגשית.
פרט התמונה. ילדים יצירתיים מציירים הכל בפרטי פרטים ובפירוט.
קצב העבודה. ילדים פאסיביים מציירים לאט ובלתי רצון. אם זה מהיר ומרושל, זה מצביע על היפראקטיביות של המחבר.
האם הילד מדבר תוך כדי ציור. טוב אם הילד מעיר ושמח להסביר מה הוא מצייר. אם הוא בכלל לא רוצה לצייר, אז הוא עייף או מדוכא רגשית ממשהו.
בסופו של דבר, ניתן להסיק מסקנות בדבר חוסר יציבות רגשית או מצבו הדיכאוני של תינוק לאחר ניתוח מספר ציורים, ואז אם נמצאים בו זמנית כמה גורמים מדאיגים.
