אנשים ניסו לנתח התנהגות אנושית בימי קדם, אך עד המאה ה -17 פסיכולוגיה נחשבה לאחד החלקים הבסיסיים בפילוסופיה. עם הזמן היא הפכה לדיסציפלינה עצמאית וממשיכה בהתפתחותה עד עצם היום הזה.
בפני פסיכולוגיה מתמודדות משימות קשות, מכיוון שאדם אינו יכול לראות מחשבות, אינו יכול לראות רגשות ותמונות העולות במוחם של אנשים אחרים. הוא יכול ללמוד על כל זה רק בעקיפין - על ידי מילים, הבעות פנים או על ידי התנהגות. תחום העניין העיקרי של הפסיכולוגיה כולל: היכולת לפרש תופעות נפשיות, להבין את מהותן, לסווג אותן, לקבוע את תפקודן ואת החוקים אליהם הם מצייתים. בנוסף, בפסיכולוגיה קיימת גם בעיה של יכולת לשלוט בתופעות אלו והשימוש היעיל שלהן בפועל.
תוך שימוש בתופעות נפשיות כבסיס, פסיכולוגיה חוקרת כיצד האדם מושפע ממצב גופו, כמו גם מהשפעות חיצוניות שונות (למשל, זה יכול להיות טבע או חברה). עם זאת, זה לא התחום היחיד שעוסק בפסיכולוגיה. המשימה השנייה בחשיבותה העומדת בפניה היא בירור הקשרים האפשריים בין הנפש לבין הפעולות, המאפשרת להסביר התנהגות אנושית מנקודת מבט מדעית ולהאיר את התנהגותם של בעלי חיים.
יש לומר גם כי בזכות החוקים שקבעה הפסיכולוגיה בתחום התהליכים הקוגניטיביים (ואלו הם תחושות ותפיסה, דמיון, חשיבה וזיכרון), הוקל באופן משמעותי על תהליך שליטה במיומנויות, ידע ויכולות מסוימים. בנוסף, בזכות הידע בתחום הדפוסים הללו, הפסיכולוגיה עוזרת גם להשפיע על תחומים שונים בחיי האדם. לדוגמא, לפיתוח וחינוך הפרט, למוטיבציה המקצועית שלה ולשיפור היחסים בצוות.
יש לציין כי מאפיין אופייני של הפסיכולוגיה המודרנית הוא ההתכנסות שלה עם מדעים אחרים. בשל כך, יש לו השלכות רבות, שעשויות להיות שונות משמעותית זו מזו, אך יחד עם זאת נושא מחקר זהה - מנגנוני הפעולה של הנפש וחוקיה. זו הסיבה שהיום הפסיכולוגיה מחולקת לכמה עשרות מדעים מיוחדים. כך, למשל, הזנים שלה כמו פסיכולוגיה הנדסית, חלל ותעופה מקרבים את הפסיכולוגיה לדיסציפלינות טכניות. בעוד שפסיכולוגיה חברתית קשורה קשר הדוק למדעי החברה והחברה השונים.
