כידוע, אין שני אנשים זהים לחלוטין בעולם. גם לתאומים, שמבולבלים כל הזמן על ידי מכרים, יש אופי משלהם, עולם פנימי משלהם. כמובן שכולנו שונים, אבל מה בדיוק מייחד אותנו ושונה מאחרים?
המושג "אישיות אנושית" מאז ומתמיד עורר עניין אמיתי אצל הוגים, פילוסופים, עובדי תרבות ואמנות, כמו גם בני תמותה רגילים. בזה אחר זה הוחלפו כל מיני מושגים לגבי מהי אישיות אנושית וכיצד היא נוצרת.
כיום, למונח "אישיות אנושית" יש פרשנויות רבות, שכל אחת מהן אינה נטולת שכל ישר. אדם נקרא גם פרט שהבין את האינדיבידואליות שלו, ואדם שניחן בתודעה, ואדם חברתי.
פסיכולוגים, המדברים על המושג "אישיות", מתכוונים קודם כל למעין ליבה המאחדת את כל התהליכים הנפשיים של אדם מסוים לכדי שלם יחיד, המעניק התנהגות אנושית אופי יציב ועקבי. לכן, בפסיכיאטריה, בפיקוח מיוחד נמצאים תמיד אישיותם של עבריינים, חולי נפש, כמו גם אנשים עם יכולות חוץ חושיות. מדענים מנסים לחשוף בניסויים כיצד נפשם של אנשים בקטגוריה זו שונה מנפשם של אנשים רגילים. אמנם, כמובן, האישיות של כל אדם היא תחום ענק למחקר.
עד היום הוכח כי אישיותו של האדם מתגבשת בהדרגה רק בתהליך התקשורת והפעילות. לגדול מחוץ לחברה, לאישיות האנושית אין סיכוי להפוך ולהתפתח. יתר על כן, הסביבה החברתית ממלאת תפקיד חשוב, אך רחוק מלהיות היחיד בתהליך גיבוש האישיות. לכל אדם יש גם תכונות ויכולות מולדות (ביולוגיות), ואפשר לשקף בלי סוף את הופעתן של תכונות אלה. לדוגמא, מדענים עדיין לא יודעים לבסס כישרונות אנושיים מולדים מנקודת מבט הגיונית ומדוע ילד נולד עם סוג מסוים של מזג שאינו משתנה במהלך חייו.
במילה אחת, מהי אישיותו של האדם זו שאלה עצומה באמת, שידע עליה נידון להתפתחות שלאחר מכן כל עוד האנושות קיימת.
