מילה טובה, כידוע, נעימה לחתול. אבל איזו מילה תהיה? מחמאה אמיתית או הערה מחמיאה ממישהו שלא ממש מכיר אותך. ואז תחשוב, מה באמת צריך סוג זה?
החנופה, על פי מילון ההסבר של אושקוב, היא שבח עוקב, הערצה צבועה למישהו, למשהו, בהשראת מניעים אנוכיים. מילת המפתח היא המילה "אנוכי". וחנופה היא כלי נשק אדיר בידיים מיומנות, או יותר נכון על השפתיים? הילדה שאת תשומת הלב הם רוצים לקבל; קרובי משפחה לא אהובים, למשל, חמות, ואז היא לא תסתכל בצורה כל כך אכזרית על חתנה. המניעים לחנופה לאדם או לאדם אחר עשויים להיות שונים, אך הם תמיד שואפים למטרה ספציפית: אישור של הורה קפדני, קידום אפשרי או אפשרות לבלות ערב טוב בחברת המבוקשים ביותר מאמינים שיש שני סוגים עיקריים של חנופה: גס ועדין, קל לזיהוי. היא מקטגוריית ההלל, כמו ביטויים: "הגדולה ביותר", "היפה ביותר מהיפה ביותר", "תענוג ליבי." האזנה לחנופה כזו אינה רק מזיקה, אלא לעיתים קרובות מעליבה. ולפעמים זה פשוט מצחיק. אם אתה יודע שאתה לא מודל לטלוויזיה, אז חנופה בסגנון: "צריך להראות לך רק בטלוויזיה" תיראה מטופשת ומצחיקה. הסוג השני של החנופה הוא יותר ערמומי. חנופה עדינה - היא פרחונית, ואתה עדיין צריך לנסות להבדיל אותה ממחמאה כנה. הוא מתחנף נדרש לתשומת לב, התבוננות, שכל מהיר ותחושת זמן. כמו גם שליטה מלאה ברגשות שלך. אחרת, הערה כנה לכאורה עשויה להפוך ללעג מרושע, והכל אבוד. חנופה יכולה להיות גם הומוריסטית או סרקסטית. אם במקרה הראשון - סביר להניח שזה יוביל להנאה, אז בשני זה לא יכול להיגמר טוב במיוחד. אנשים מעטים אוהבים סרקזם לכיוונם. יש גם חנופה בתפקיד. ובכן, למשל, כמו במצב, "אחרי הכל, כולם מחמיאים לו ברוח זו, ואני חייב לעשות את אותו הדבר." ועוד נקודה שכדאי לדעת על חנופה. המיקוד שלה. לרוב, אתה שולח חנופה למישהו, אך חנופה לעצמך אפשרית בהחלט. זה אפילו שימושי כאשר ההערכה העצמית ירדה באופן דרמטי מסיבה כלשהי. העיקר במקרה זה הוא לא להגזים בזה ולא להפוך לאדם נרקיסיסטי, שהשארים הם עבורו מסה אפורה וחסרת פנים, הראויה לסגוד לאהובכם. למעשה, אם אתם מאמינים לסופרים ולקלאסיקות, אין מעט יותר גרוע. מאשר חנופה. לכן, עדיף להתמקד במחמאות כנות. הם כנים, באים מהלב וממש נותנים לאדם את ההרגשה שמעריכים אותו.